לחיים האקדמיים בישראל זיקה הדוקה להלכי הרוח ומוסדות ההשכלה הגבוהה במערב. בימים שאחרי השבעה באוקטובר, יש הבנה גדולה והולכת שקשרים אלו אינם מובנים מאליהם, וכי יש לשמר אותם ולהגן עליהם מפני פגיעות וחרמות. לצד מהלכים אלו התברר, כי החיים בישראל ובמזרח התיכון דורשים התמודדות עם אתגרים ייחודיים. תובנה זו טבעית על רקע העובדה שהמורשות באזור זה של כדור הארץ שונות באופיין ממורשות המערב. האתגרים המיוחדים ברורים: מקומות קדושים; הזמן הקדוש; הזהות היהודית; הזיקות בין יהודים וערבים בתוך ישראל ומחוצה לה; האיום הקיומי; והסכסוך הישראלי פלסטיני המדמם. אתגרים אלה רק התחדדו אחרי השבעה באוקטובר. השיח סביב נושאים אלו ושכמותם, המגיע למרחבים מעשיים, אינו יכול להתמצות ביישום מתודות או באופני שיח שצמחו על רקעים אחרים.
היצירה של מרחב שיח עצמאי המקיים דיאלוג עם הלכי הרוח והיצירה המערבית היא חיונית, והיא מעבר למותרות אינטלקטואליות. ‘החוג הירושלמי’ הוא ניסיון צנוע לסלול דרך בכיוון זה. הרעיון המרכזי הוא חיבור בין העוסקים במדעי הרוח ובמדעי החברה לשם יצירת בית עבור חוקרות וחוקרים ישראלים, אשר יהיה קשוב לתנועות הרעיוניות בישראל ולהלכי הרוח במערב. היוזמה אינה ניטרלית ערכית, והיא מחויבת לערנות פוליטית, לשיח ביקורתי ולערכי היסוד, הנדרשים לעוסקות ולעוסקים במדעי הרוח והחברה.
כתב העת שהגיליון הראשון שלו יוצא כאן הוא מרכיב חיוני ביוזמה זו, והוא מחייב השלמה בפרקטיקות של הפצה והטמעה במוקדי ההשפעה בישראל. כותרתו של גיליון זה הוא “אוניברסליזמים”, מתוך הבנה שייתכנו תפיסות שונות אלו מאלו של אוניברסליזם. נמנענו מהצגה של מאמר מערכת בנושא זה ו”קפצנו למים” – לאוסף מאמרים המקיף את הנושא ממגוון זוויות. ז’ואל הנסל כיבדה אותנו בתרגום חדש של כתבי לוינס שנכתבו לפני מלחמת העולם השנייה. תרגום חדש זה מוצג כאן לראשונה, ואנחנו מודים לה על כך מקרב לב.
