דבר העורכים
החיים האקדמיים בישראל נמצאים בזיקה הדוקה עם הלכי הרוח ומוסדות ההשכלה הגבוהה במערב. בימים של אחרי השבעה באוקטובר יש הבנה גדולה והולכת שקשרים אינם מובנים מאליהם ויש לשמר אותם ולהגן עליהם מפני פגיעות וחרמות. ואולם, לצד מהלכים אלו התברר ועוד יותר אחרי ה -7 באוקטובר כי החיים בישראל במזרח התיכון דורשים התמודדות עם אתגרים יחודיים.
באנגלית עתיקה נובעת המילה understanding מן הרעיון של “עמידה בקרב” או “עמידה בתווך”, ומעוררת את פעולת ההשגה או התפיסה המנטלית של דבר־מה. למונח נלווה ממד של עומק – כאילו האדם “עומד מתחת” לפני השטח של הידע, נושא ותומך בו מבפנים.
כאנתרופולוגית החוקרת יוזמות שלום ודיאלוג בישראל/פלסטין, חזיתי ממקור ראשון בהשלכות העמוקות – ולעיתים גם האלימות – של ייבוא מסגרות חשיבה אירו־צנטריות אל הקשר תרבותי שאין להן את היכולת לטפל בו כמו שצריך
אנחנו מתבטאים מתוך מטרה להיות מובנים. “אף אחד שיש לו משהו מקורי או חשוב לומר לא ייטול על עצמו מרצון את הסיכון שלא להיות מובן” כותב חתן פרס נובל פיטר מדאוור. ברוח זו, רעיונות גדולים מעוצבים בהתאמה לסטנדרטים אוניברסליים
